 |
נתן יונתן - ביוגרפיה
|
| בניגוד למקובל, נתחיל כאן מהסוף: נתן יונתן נפטר ב-12
במרץ 2004, בתחילת האביב ובאמצע שנתו ה-81, לאחר מחלה פתאומית, קצרה
ואכזרית. ביום הלווייתו יצא לאור ספרו האחרון, לקט מכל שיריו,
"שירים בכסות הערב", אשר
הפך במהרה לרב-מכר. |
ועכשיו - בחזרה להתחלה: נתן יונתן (קליין, במקור) נולד בספטמבר
1923 בקייב, אוקראינה, ועלה לארץ עם הוריו בגיל שנתיים. תחילה התגוררה
המשפחה בקיבוץ
גבעת השלושה, לאחר מכן בפתח תקווה, ובשנת 1935 הייתה משפחת קליין
בין חלוצי המתיישבים במושב "בהדרגה" ששמו שונה לאחר מכן ל"מעש".
אביו, יונה, עבד בפרדסים, ואמו, לאה - בניקיון.
נופי ילדותו של נתן בפתח תקווה מצאו ביטוי רב בשיריו:
מבצר אנטיפטרוס, מקורות הירקון ועוד. בספר שיריו השני "אשר אהבנו"
(1957) ייחד לעיר מחזור שלם בשם "פתח תקווה עירי". חודשים ספורים לפני
מותו, לרגל חגיגות 125 לייסוד העיר, חיבר נתן יחד עם חברו המלחין
נחצ'ה היימן את
שיר חג לפתח תקווה. |
 |
מעל: נתן בגיל שנה וחצי, עם אמו באוקראינה; מימין:
נתן בגיל 7 עם אחותו ירדנה בפתח תקווה
|
את השכלתו היסודית והתיכונית רכש נתן בבית הספר העממי פיק"א בפתח
תקווה ובתיכון
המחוזי-חקלאי בגבעת השלושה. בגיל 16 פרסם את שירו הראשון,
כשספינות הולכות הימה בעיתון תנועת השומר הצעיר "על החומה",
בעריכת משה שמיר.
כחניך תנועת
השומר הצעיר יצא נתן להשלמת
קיבוץ
שריד (1945) והיה חבר בקיבוץ זה במשך
46 שנים (עד 1991). תחילה עבד כפועל בניין ומאוחר יותר נשלח להיות
מורה.
בשירו פתיחה
אפשרית לאפילוג, עורך יונתן מעין חשבון נפש מסכם של 60 שנות
חיים, ובו בין היתר חושף את הקונפליקט שחש כמי שחונך לחיי עמל ופנה
דווקא לתחום השירה. |
 |
מעל: גיל 15, תיכון גבעת השלושה; מימין: גיל 23,
חניך השומר הצעיר
|

נתן וצפירה מתארחים בתוכנית "לאהוב באביב", 1976
|
במשך שנים היה נתן נשוי לצפירה,
אם ילדיו: ליאור, שנפל במלחמת יום
הכיפורים בגיל 21, בהיותו מפקד מחלקת טנקים בצפון תעלת סואץ (נולד
ב-1952) וזיו (נולד ב-1961) יבדל לחיים ארוכים.
בראשית דרכו שלח ידו בכתיבת נוסחים עבריים או תרגומים לשירים רוסיים,
שאת חלקם ספג עוד בבית הוריו ואת חלקם ליקטה צפירה - בהיותה מורה
למוזיקה - מחוברות ומשירונים שונים. כך נולדו השירים:
טוב ללכת בדרכים (במקור שיר הלל לסטלין!),
דוגית,
שאון התותחים נדם,
על ענפי שיטה,
אז את אהובי ליוויתי ועוד רבים, שהפכו חלק בלתי נפרד מרפרטואר
הזמר העברי.
ניתן להאזין ל"שירים הרוסיים" של נתן יונתן באתר "זמרשת". |

נתן בבילוי על שפת הים עם ליאור, באחת מחופשותיו מהצבא
|
כמובן, חוויית השכול השפיעה רבות על
נתן, כאדם וכמשורר, והיא קיבלה נוכחות משמעותית בשיריו. שירים רבים
נכתבו על ליאור ועל האבדן הנורא. שירים העוסקים בזכרונות מילדותו של
ליאור, שירים על הפעם האחרונה בה התראו (גל
אחרון), שירים המתארים את רגעי המוות של ליאור ועוד. עם זאת, ישנם
שירי שכול ומוות שכתב נתן לפני האסון, ורבים מייחסים אותם בטעות למותו
של ליאור. למשל,
עוד שיר על אבשלום, שפורסם ב-1970, 3 שנים לפני המלחמה,
והוגדר בדיעבד על ידי נתן עצמו כשיר נבואי. |

נתן וצפירה בצעירותם
|

נתן יונתן בצעירותו
|

נתן ובנו זיו בניו יורק, במסגרת
שליחות השומר הצעיר, 1963
|
בסוף שנות השבעים פורקו נישואיו עם צפירה, ונתן עבר
לחיות עם נילי כרמל, תחילה בקיבוץ ולבסוף בעיר יהוד, בה חי עד יומו
האחרון. לצפייה בחדר העבודה של נתן יונתן בביתו ביהוד
לחצו
כאן.
משעבר לחיות עם נילי, גידל נתן גם את בתהּ נטע (נולדה ב-1968), ומאוחר יותר את נכדהּ תום (נולד
ב-1988). |
 |

מעל: נתן ותום; מימין: נתן ונילי
|
| את השכלתו הגבוהה רכש נתן יונתן באוניברסיטה העברית
בירושלים, באוניברסיטת תל-אביב ובאוקספורד. הוא החזיק בתואר שני
בספרות עברית וכללית ועסק שנים רבות בהוראה בתיכון, וכן בהוראה
אקדמית, כמרצה בכיר באוניברסיטת חיפה, בסמינר "אורנים" ובמכללת
לוינסקי. כיהן במשך 27 שנים (1997-1970) כעורך ראשי בהוצאת "ספריית
פועלים". נתן העביר הרצאות רבות בנושאי הספרות העברית גם בקהילות
יהודיות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם והיווה נציג הסופרים בכנסים
ובמפגשים בינלאומיים רבים ברחבי העולם. |
עם עזר ויצמן באגודת הסופרים, 1997
|
נתן יונתן בצעירותו
|
בשנים האחרונות שימש נתן יונתן "משורר אורח" במערכת
החינוך, ונפגש במסגרת זאת עם מאות תלמידים מכל רחבי הארץ, הנחה סדנאות
לכתיבה יוצרת בבית אריאלה, בבית הסופר, ועוד.
נתן יונתן שימש בתפקידים ציבוריים שונים: חבר מליאת רשות השידור
(1984-1981), יו"ר אגודת הסופרים העבריים (1984-1983), נשיא אגודת
הסופרים העבריים בישראל (1999-1995).
|
נתן במפגש עם תלמידי בי"ס מקיף א' באשדוד, נובמבר 2003
|
עד מותו פרסם כשלושים ספרים, ביניהם:
13 ספרי שירה, 2 קובצי סיפורים לבני הנעורים, קובץ סיפורים למבוגרים
וכן מבחרי שירים שתרגם מיידיש משל איציק מאנגער, דורה טייטלבוים, פרץ
מארקיש, קוויטקו, איציק פפר, הופשטיין ואחרים. לאחר מותו ראו אור
אסופה מכל שיריו,
אותה הספיק לערוך בעצמו, ספר
דו-לשוני הכולל שירים בעברית ולצידם תרגום לאנגלית (מאת ג'ניס
סילברמן-רביבו ואחרים) וכן קובץ שירים מהעיזבון שלו.
שיריו של נתן יונתן תורגמו ללשונות רבות וראו אור באנגלית, ביידיש,
בערבית, ברוסית, בספרדית, בפורטוגזית, בצרפתית, בגרמנית, בהולנדית,
בבולגרית, בוייאטנמית ובסינית.
מאות משיריו הולחנו על-ידי מיטב
המלחינים בארץ ורבים מהם הפכו לזמר עם.
בין הפרסים הספרותיים שבהם זכה: פרס ראש הממשלה, פרס נוצת הזהב של
אקו"ם על מפעל חיים, פרס אוניברסיטת בר-אילן, ופרסים ע"ש הסופרים:
ביאליק, למדן, זאב, פיכמן, ברנר, אלתרמן ועוד. לאחר מותו, הגישו חבריו
את מועמדותו לפרס ישראל בשירה, אך התקנון קבע כי פרס ישראל אינו יכול
להיות מוענק לאדם מת.
|
נימוקי חבר השופטים להענקת פרס נוצת הזהב
על מפעל חיים למשורר נתן יונתן
בהיותו בן שש עשרה, בשנת 1940, פרסם נתן יונתן
בעיתון "על החומה", את שירו הראשון: "כשספינות
הולכות הימה" (אלגיה), ומאז, במשך שישים וארבע שנים, עושה שירתו
את דרכה אל הלבבות ואל רבבות בתים בישראל.
שירתו של יונתן משמשת למעלה משישה עשורים מעין סיסמוגרף פיוטי לאביביה
ולסתיוויה של הארץ הזאת ושל האנשים החיים בה, ומטביעה חותם מובהק על
תרבותה וניגוניה.
ייחודו של נתן יונתן כמשורר הוא במוסיקה הפנימית המתרוננת לה בתוך
הצירופים הפיוטיים של שורות שיריו. דומה שכל מה שצריך מלחין לעשות זה
לגלות את הצלילים החבויים בתוך השירים ולהפוך את המילים לתווים. זו
ודאי הסיבה שמיטב המלחינים נמשכו בקביעות, לאורך השנים, אל שיריו של
נתן, כאל אבן שואבת. מאות הלחנים שזכו להם שיריו של יונתן הפכו אותם
לנכס פיוטי לאומי, המתרונן בפי כל, בארץ ובחו"ל: בבתי הספר, בתנועות
הנוער, במועדוני זמר, ברשות היחיד וברשות הרבים, ואפילו בסידורי
התפילות של יהדות התפוצות.
לא ניתן לתאר את השירה העברית, את חוויית התרבות הישראלית ואת
הזמר העברי, ללא תרומתו השירית של נתן יונתן. שיריו הולכים איתנו
לאורך כל הדרך, בפסגות ובעמקי הבכאים; בעתות של מלחמה ושלום, זיכרון
ומועד, צער ושמחה, ותמיד מביאים לנו נחמה ותקווה. או בלשונו של משורר
תהילים: "לערב ילין בכי ולבוקר - רינה".
נתן יונתן מזוהה מאוד עם חמישים וחמש שנות קיומה של מדינת ישראל, הן
באופיה של שירתו, נושאיה, סמליה ונופיה הלשוניים, הניחוח הישראלי שלה
ועיצובה האמנותי, והן באישיותו וגורלו האישי – לוחם במלחמת העצמאות,
אב שכול שאיבד את בנו ליאור במלחמת יום הכיפורים, ומשורר המבטא בשירתו
את גורלו של הישראלי המתעקש להכות שורש בחיים ובאדמת הארץ הזאת.
השנה ימלאו לך, נתן, שמונים שנה. בהענקת פרס נוצת הזהב על מפעל חייך,
אנו מבקשים ממך שלא יעלה בדעתך, חלילה, להפסיק לשיר. בשם אקו"מ ובשם
עם ישראל האוהב את שיריך, נאמר לך, בהשאלה, בקולו של משורר שיר
השירים: "היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך".
פרס אקו"ם על-שם נתן יונתן
כחלק ממחווה להנצחת אומנים שהלכו לעולמם בשנים האחרונות, נקראו על שמם
21 הפרסים שיחולקו ע"י האיגוד בתחרות ה-47 שהוא עורך, בשווי כולל של
כ-300 אלף שקלים. במסגרת זאת, פרס עילום שם בתחום השירה ייקרא מעתה
על שם נתן יונתן, חתן פרס אקו"ם על מפעל חיים (2003) ופרס "נוצת
הזהב" של אקו"ם ליצירה מקורית
(1983). ייחודו של פרס זה - מלבד היותו הוותיק ביותר בתחרות - הוא בכך
שהיוצר, בין אם הוא חדש או ותיק, נהנה מאנונימיות לכל אורך תהליך
בחירת היצירה הזוכה. כמו כן, קטגוריה זו אינה מוגבלת לחברי אקו"ם בלבד
אלא פתוחה לקהל הרחב. סכום הפרס הוא ע"ס 10,000 ₪. |
נתן יונתן מקבל את פרס אקו"ם מידי חברו נחצ'ה היימן, מרץ
2003
|
הצהרה: natanyonatan.com הינו אתר עצמאי לזכר המשורר נתן
יונתן, ואינו מתיימר להיות האתר הרשמי.
|
|
|
|